מנורת לוקס - חפץ .

מנורת לוקס הייתה משמשת לנו כתאורה שהייתה מצילה אותנו בזמן הפסקת חשמל , והיו הרבה הפסקות חשמל והילדים שלי הי קטנים ופחדו ונבהלו מהחושך וכל פעם הייתי הולכת לשחק את המנורה כדי שיהיה להם אור , זה היה מציל אותי והיה לי שקט עד שחזר החשמל , המנורה הייתה מתרוקנת והייתי צריכה לממלות אותה כל פעם או לדאוג לקנות בטריות שזה יהיה זמין זמן הצורך . שבעלי היה מתקן את האוטו בלילה המנורה עזרה לנו לתת לנו אור ולרואת מה אנחנו עושים . וגם בימים אלו יש לי מנורה כזו לשעת הצורך .

חפץ - טלווזיה

שם החפץ:טלוויזיה
מהו החפץ?מסך ששמש לנו לראות כל מיני דברים - תקשורת .. חדשות וכו'
מהיכן הגיע החפץ?ייבאנו אותו מוץ לארץ כי אז לא היה בארץ טלווזיות , ואנחנו רצינו שתהיה לנו אחת כזו .
מי השתמש בו ? אנחנו . היינו הראשונים בשכונה שקנו טלווזיה וכל פעם היו הרבה שכנים שבאו לראות אצלנו , וראינו ביחד את המצעד של 67 ועוד כל מיני תוכניות .
האם היה שייך לכלל המשפחה או למשהו מסויים? כל המשפחה השתמשה ביחד בטלווזיה .
מדוע אני קשור אליו במיוחד?האם את /אתה משתמשים בחפץ או הוא רק קישוט או באיזו מגרה... בימים אלו שזה כבר רגיל בשבילי אני לא קורה לטלווזיה כ"כ אבל אז לא עבדתי והיתי נהנת מיאוד היה תוכניות לילדיםוהיה כל מיני תוכניות.
האם זכור לי סיפור מיוחד על חפץ זה? זכור לי האורוויזיון הראשון שכל הבית היה מלא אנשים כי כולם באו לראות , ואני זוכרת שנהננו מאוד .

תקופת הקמת המדינה

כשחיינו בחו"ל בעיראק לאף אחד היה אסור להזכיר את שם ישראל ומי שהיה מזכיר היה מזכיר את השם ישראל היו עוצרים אותו . והיה לנו משפחה בישראל וכאשר היינו מקבלים מכתבים היינו מחביאים אותם ופחדנו שמשהו יידע וילשין עלינו . חיכינו שיגיע היום שנעלה לארץ ישראל ואנחנו היינו מספר 255,000 בין כל המשפחות .
בזמן העליה לארץ כל המשפחה עלתה ואנחנו הינו אחרונים שנשארו לבד בבית של סבא שלי שהוא גם עלה לארץ ואני מאוד התגעגעתי לאחיינים שלי כי היתי קשורה אליהם אני בכיתי הרבה חיכיתי שנעלה לארץ.הם היו שלושה , 2 בנות ובן עמליה שהייתה בת 5 ויחזקאל בן 3 ואביבה הייתה בת שנה . הייתי חולמת על לראות אתם וכל הזמן ישבתי וחשבתי עליהם . ושהגענו לארץ לא יכלתי לעזוב אותם , ושמחתי מאוד לראות אותם .

כשעלינו לארץ ישראל ירדנו בשער העלייה והיו הרבה עולים והיה מאוד צפןף , בקושי ארגנו לנו מיטות מברזל והיינו עומדים בתור בשביל לקחת אוכל , לכל בן אדם היה כרטיס לללכת לקחת אוכל , ואחרי זה פינו אותו למעברה שהייתה באשקלון ושם עברנו לאוהלים , לאחר מכן באנו לרמת השרון אצל הדודה בצריף . אבא ואמא שלי היו יוצאים לעבוד ואני הייתי כל היום בצריף וחיכיתי להם ואחרי זה רשמו אותי לבית ספר והיה לי טוב שם והתעניינתי במה שלימדו אותנו שם , אחרי זה עברנו לשיכון ומשם יצאתי לעבוד בחקלאות , לעזור למשפחה כי לאבא שלי כבר היה קשה לעבוד ועזרתי להם בפרנסה וקניתי לעצמי תכשיתי זהב , ושמרתי כסף לנדוניה , הגעתי לאלף לירות וזה היה סכום מכובד מאוד וכשהתחנתי הבאתי את הכסף לעזרה לקנות בית , פעם לאנשים היה מאוד מאוד קשה לקנות בית .

מפגש 3

היום יום שישי התאריך 24.4
היה את המפגש השלישי של הקשר הברב דורי ולמדנו לפתוח אימל
לשלוח הודעות ...

העליייה לארץ

*שנתה העלייה לארץ
*מאיפה עליתי
*הקשיים שבדרך לארץ
*הקליטה בארץ : מקום מגורים,שפה,לימודים , משפחה

אני עליתי לארץ בשנת 1951 עם המשפחה שלי
עליתי מהארץ עיראק .
היה לי קופסא של כל מיני תחביבים כמו למשל תמונות תכשיטים מפיות יפות סיכות ראש ועוד ..
והם לא נתנו לי להעביר את זה במטוס וזרקו לי את זה .
בהתחלה הגענו לשער עלייה ואחרי זה העבירו אותנו לאשקלון וגרנו באוהלים והיה קשה ואח"כ עברנו לדודה שגרה ברמת השרון בתוך צריף ובהמשך עברנו לשיכון , למדנו את השפה בבית ספר , ושם גם למדנו את כל המקצועות .

חובט שטיחים - חפץ .

חובט שטיחים .
*מה הייתם עושים עם חפץ זה ?
*למה נהגתם להשתמש בו ?
*הוא הקל עליכם מבחינת עבודה ?
*יש לך לספר איזשהו סיפור אישי שקשור בחפץ , מקרה שהיה איתו .

*אני היתי מנקה את כל השטיחים בחובט כי לא היה שואב אבק .
*היה עוזר לנו לינקות את השטיחים ולא היה אפשרות אחרת .
*הוא הקל עלינו לנקות את השטיחים בבית .
*כשהילדים שלי היו קטנים היו לוקחים כל אחד מחבט ומתופפים ועושים שמח.

שיעור 1 הקשר הרב דורי

למדנו איך לפתוח תיקייה חדשה , למדנו להשתמש בצייר ובוורד שבהם הכנו כרטיס ברכה לבתדודה\נכדה לירית שילדה בת ותעודת משתתף שבה דליה כתבה על עצמה .