יום חמישי, 20 במאי 2010
הכי קטנה במשפחה
הייתי במשפחה שלי הכי קטנה הייתי בת 8 ואחיות שלי היו נשואות והיה להם ילדים ואמא שלי כל זמן בקשה שאני אלך לעשות ביביסיטר אפילו שאני לא רציתי הייתי חייבת ללכת כי היה להם קשה בלי שיעזרו להם .
שמחות ואירועים
פעם לפני הרבה שנים היה אולם ליד קרוב לבית והיינו עושים שמחות גם חתונות גם בר מצווה היה נוח מאוד כי היה קרוב לבית והיום הפכו את האולם לבניין וגם ספרייה עירונית ועכשיו עושים את השמחות במקומות רחוקים ולפעמים קשה להגיע ואנחנו צריכים לבקש שמישהו יקח אותנו , לפעמים אנחנו מוותרים כי זה רחוק לנו.
יום חמישי, 13 במאי 2010
חוץ לארץ
הטיול הראשון שלי מחוץ לארץ היה בשנת 82 למצרים נסענו כל חברים .
כשעשינו הפסקה במעבר בגבול היה איזה בדוהי שראה אותי והתלהב ורצה לקנות אותי בעלי שאל אותו אם יש לך הרבה כסף הוה אמר שאין לו כסף ישלו גמלים ופרות צחקנו ואמרנו שנחזור מהטיול נדבר ...וכשזרנו בלעי אמר שהוא לא רוצה "למכור" אותי , והוא הצטער מאוד .
וכשהיינו שם היה לי בעיה עם האוכל , האכל לא היה כשר ואכלתי שם רק לחם וירקות .
כל ערב הלכנו למקומות יפים , וראינו במוזיאן אחד קברים מזהב , והיה שם בני אדם וחיות שמתו ששמו עליהם חומר שלא גורם להם להתרקב והם נשארים עם אותו גוף הרבה שנים , במוזאון היו אנשים ששמרו את כל הרכוש של האנשים המתים איתם בתוך קבר , כי חשבו שהם יקומו לתחיה .
היה איזה ערבי אחד נחמד ומכובד שיש לידנו במועדון ערב והזמין לנו כל מיני שתייה ומאכלים על חשבונו , ושאל אותנו איך זה להיות בארץ ישראל , וכל ערב הוא לקח אותנו מהמלון לצאת איתו לבלות , והוא רצה להזמין אותנו לבית שלו ולא היה לנו זמן אח"כ אנחנו נפרדנו חזרנו והוא אמר שהיה לו כיף איתנו ושהוא אוהב ישראלים , הוא סיפר לנו שכל הישראלים שבאים הוא נהנה איתם . בהתחלה חשדנו בו ואח"כ גילנו שהוא פשוט היה בן אדם טוב .
כשחזרנו הבאנו הרבה מתנות ודברי חשמל והחרימו לנו במכס כי היה אסור להעביר מארץ לארץ הרבה דברים .
כשעשינו הפסקה במעבר בגבול היה איזה בדוהי שראה אותי והתלהב ורצה לקנות אותי בעלי שאל אותו אם יש לך הרבה כסף הוה אמר שאין לו כסף ישלו גמלים ופרות צחקנו ואמרנו שנחזור מהטיול נדבר ...וכשזרנו בלעי אמר שהוא לא רוצה "למכור" אותי , והוא הצטער מאוד .
וכשהיינו שם היה לי בעיה עם האוכל , האכל לא היה כשר ואכלתי שם רק לחם וירקות .
כל ערב הלכנו למקומות יפים , וראינו במוזיאן אחד קברים מזהב , והיה שם בני אדם וחיות שמתו ששמו עליהם חומר שלא גורם להם להתרקב והם נשארים עם אותו גוף הרבה שנים , במוזאון היו אנשים ששמרו את כל הרכוש של האנשים המתים איתם בתוך קבר , כי חשבו שהם יקומו לתחיה .
היה איזה ערבי אחד נחמד ומכובד שיש לידנו במועדון ערב והזמין לנו כל מיני שתייה ומאכלים על חשבונו , ושאל אותנו איך זה להיות בארץ ישראל , וכל ערב הוא לקח אותנו מהמלון לצאת איתו לבלות , והוא רצה להזמין אותנו לבית שלו ולא היה לנו זמן אח"כ אנחנו נפרדנו חזרנו והוא אמר שהיה לו כיף איתנו ושהוא אוהב ישראלים , הוא סיפר לנו שכל הישראלים שבאים הוא נהנה איתם . בהתחלה חשדנו בו ואח"כ גילנו שהוא פשוט היה בן אדם טוב .
כשחזרנו הבאנו הרבה מתנות ודברי חשמל והחרימו לנו במכס כי היה אסור להעביר מארץ לארץ הרבה דברים .
בהתחלה לאחר שהתחתנתי ונולדו חמשת ילדיי וכבר גדלו , יצאתי לעבוד בתור קופאים במגדל השקם ,
הבת שלי הגדולה סדר לי לעבוד בשק"ם .
היה לי שם טוב ועבדתי שם 24 שנים .
ויום אחד היה לנו מסיבת חנוכה , והבת שלי הגדולה הייתה איתי
אחד העובדים שהיה שם ראה את בתי , והציע לה לפגוש את קורב משפחה שלו
ולאחר שפגשה אותו הם התחילו לצאת , והם נשואים עד היום .
לאחר שסגרו את השק"ם , העבירו אותי למשטרה לעבוד במזנון , הייתי מכינה לשוטרים אוכל ושתייה .
והייתי מפנקת אותם כמו הילדים שלי , והם היוא אוהבים אותי ובכל סוף יום הם היו מחזירים אותי הביתה באוטו של המשטרה .
יום אחד עברתי במסדרון ומצאתי שי'ק בסך 75,000 שקל והבאתי למשטרה שממש הייתה בדרכי , ואמרו לי כל הכבוד ובדיוק אותו האדם שאיבד את השק בא לחפש אותו .
ראיתי שם כל מיני סיפורים ומקרים של אנשים כמו - בעל ואישה שהבעל היה מכה אותה , סכסוך בין שכנים , וכל מיני דברים שנגנבו והגיעו למשטרה .
לקראת הפנסיה הכינו לי מסיבת הפתעה , הזמינו את בעלי והכינו כל מיני מאכלים ומתנות וצלמו אותי יחד איתם , נאמו דברי פרידה , שבחו אותי ואחרי זה הזמינו אותנו לארוחה בחדר אוכל , ואני כ"כ מתגעגעת אליהם וכשאני רואה אותם ברחוב אנו אומרים שלום עד היום .
הבת שלי הגדולה סדר לי לעבוד בשק"ם .
היה לי שם טוב ועבדתי שם 24 שנים .
ויום אחד היה לנו מסיבת חנוכה , והבת שלי הגדולה הייתה איתי
אחד העובדים שהיה שם ראה את בתי , והציע לה לפגוש את קורב משפחה שלו
ולאחר שפגשה אותו הם התחילו לצאת , והם נשואים עד היום .
לאחר שסגרו את השק"ם , העבירו אותי למשטרה לעבוד במזנון , הייתי מכינה לשוטרים אוכל ושתייה .
והייתי מפנקת אותם כמו הילדים שלי , והם היוא אוהבים אותי ובכל סוף יום הם היו מחזירים אותי הביתה באוטו של המשטרה .
יום אחד עברתי במסדרון ומצאתי שי'ק בסך 75,000 שקל והבאתי למשטרה שממש הייתה בדרכי , ואמרו לי כל הכבוד ובדיוק אותו האדם שאיבד את השק בא לחפש אותו .
ראיתי שם כל מיני סיפורים ומקרים של אנשים כמו - בעל ואישה שהבעל היה מכה אותה , סכסוך בין שכנים , וכל מיני דברים שנגנבו והגיעו למשטרה .
לקראת הפנסיה הכינו לי מסיבת הפתעה , הזמינו את בעלי והכינו כל מיני מאכלים ומתנות וצלמו אותי יחד איתם , נאמו דברי פרידה , שבחו אותי ואחרי זה הזמינו אותנו לארוחה בחדר אוכל , ואני כ"כ מתגעגעת אליהם וכשאני רואה אותם ברחוב אנו אומרים שלום עד היום .
יום חמישי, 6 במאי 2010
מגורים ברמת גן
התחלתי לגור ברמת גן בשנת 1959 לפני שהתחתנתי גרתי ברמת השרון ובעקבות החתונה עברנו לרמת גן בהתחלה היה קשה לי ואחר כך התרגלתי וגרתי באותו בית 10 שנים ואחר כך עברנו לדירה גדולה יותר .
סיפורים מהשכונה
היה לילדים שלי צעצוע בצורת רימון שהיה נראה כמו פצצה והילדים שלי זרקו את הצעצוע מהמרפסת ולא ידעתי ואנשים פחדו וחשבו שזה חפץ חשוד והזמינו משטרה והיו הרבה אנשים ואז יצאתי למרפסת לראות מה קרה וראיתי שזה הצעצוע מהבית שלנו , ירדתי ולקחתי את זה צחקנו על המקרה ועבר בשלום .
בבית הראשון היה לנו מכולת בדיוק מתחת לבית ולא היה מעלית וכשהיינו צריכים משהו היינו מחברים חבל לסל ומורידים אותו למטה והיינו כותבים מה אנחנו צריכים ושמנו את הכסף בתוך הסל והמוכר היה שם לנו בסל את מה שהיה כתוב ברשימה והיינו מעלים את זה חזרה למעלה הביתה עם המצרכים , לא תמיד עשינו את זה אבל זה היה חוויה לעשות את זה כל פעם .
אז .. רוב הנשים לא עבדו היתי הולכת עם השכנות לגינה עם הילדים והיו משחקים ונהנים , למשל היינו הולכות כולן ביחד עם הילדים לאכול פלאפל שהיה לנו מול הבית , והיה לנו ספרייה בשכונה שהילדים שלי היו הולכים להביא ספר והיו קוראים את זה בדרך הביתה , ואני פחדתי שלא יהיו זהירים בכבישים בזמן שקראו את הספר .
בשכונה היינו כולם כמו משפחה, מבקרים אחד אצל השני .
היינו משכיבים את הילדים לישון , והולכים בערב עם השכנים לבלות , כמו לשחק קלפים או קולנוע , שפת הים ועוד ..
הבית ספר הזה " עתיד" היה קרוב ועדין מול הבית שלנו והנכדים למדו שם , והילדים שלי למדו בעמישב ( כיום תיכון "חדש" ) כי בבית הראשון היינו יותר קורבים לבית ספר הזה .
ליד הבית שלנו יש סופר שהיינו קונים שם מאז ועד היום , והוא קרוב לבית , ולפעמים קונים גם במקום אחר .
השכונה אז ... :
כל הבתים היו נמוכים , והיו מעט אנשים , לא היה הרבה מכוניות , היה הרבה מכולת וקיוסקים , כולם היו ביחד כמו משפחה , עכשיו גדלנו וכל אחד הלך לדרכו , חתונה , משפחה , עברו דירה ... היום זה שונה נהיה צפוף , בתים גבוהים אין כמעט מכולת יש יותר סופרים .
סיפורים מהשכונה
היה לילדים שלי צעצוע בצורת רימון שהיה נראה כמו פצצה והילדים שלי זרקו את הצעצוע מהמרפסת ולא ידעתי ואנשים פחדו וחשבו שזה חפץ חשוד והזמינו משטרה והיו הרבה אנשים ואז יצאתי למרפסת לראות מה קרה וראיתי שזה הצעצוע מהבית שלנו , ירדתי ולקחתי את זה צחקנו על המקרה ועבר בשלום .
בבית הראשון היה לנו מכולת בדיוק מתחת לבית ולא היה מעלית וכשהיינו צריכים משהו היינו מחברים חבל לסל ומורידים אותו למטה והיינו כותבים מה אנחנו צריכים ושמנו את הכסף בתוך הסל והמוכר היה שם לנו בסל את מה שהיה כתוב ברשימה והיינו מעלים את זה חזרה למעלה הביתה עם המצרכים , לא תמיד עשינו את זה אבל זה היה חוויה לעשות את זה כל פעם .
אז .. רוב הנשים לא עבדו היתי הולכת עם השכנות לגינה עם הילדים והיו משחקים ונהנים , למשל היינו הולכות כולן ביחד עם הילדים לאכול פלאפל שהיה לנו מול הבית , והיה לנו ספרייה בשכונה שהילדים שלי היו הולכים להביא ספר והיו קוראים את זה בדרך הביתה , ואני פחדתי שלא יהיו זהירים בכבישים בזמן שקראו את הספר .
בשכונה היינו כולם כמו משפחה, מבקרים אחד אצל השני .
היינו משכיבים את הילדים לישון , והולכים בערב עם השכנים לבלות , כמו לשחק קלפים או קולנוע , שפת הים ועוד ..
הבית ספר הזה " עתיד" היה קרוב ועדין מול הבית שלנו והנכדים למדו שם , והילדים שלי למדו בעמישב ( כיום תיכון "חדש" ) כי בבית הראשון היינו יותר קורבים לבית ספר הזה .
ליד הבית שלנו יש סופר שהיינו קונים שם מאז ועד היום , והוא קרוב לבית , ולפעמים קונים גם במקום אחר .
השכונה אז ... :
כל הבתים היו נמוכים , והיו מעט אנשים , לא היה הרבה מכוניות , היה הרבה מכולת וקיוסקים , כולם היו ביחד כמו משפחה , עכשיו גדלנו וכל אחד הלך לדרכו , חתונה , משפחה , עברו דירה ... היום זה שונה נהיה צפוף , בתים גבוהים אין כמעט מכולת יש יותר סופרים .
הירשם ל-
רשומות (Atom)