סיום

אני שהתחלתי ללמוד לא ידעתי איך להשתמש במחשב ועכשיו נמשכתי לזה , ואני רוצה ללמוד עוד ולדעת יותר ממה שאני יודעת עכשיו .

ההתנדבות בצבא

אני מתנדבת באגודה למען החייל ולוקחים אותי לבסיס בתל השומר שם מתקיימים הגיוסים של החיילים , ואני ועוד דודות מכינות להם סנדוויצ'ים ושתייה , ובחגים אנו מוזמנים להרמת כוסית ומקבלים מתנות וכיבוד והחיילים מופיעים לנו ושרים , ומדי שנה נותנים לנו טיול .
ב3.6.10 אתמול , לקחו אותנו לטיול השנתי לרמת הנדיב וראינו שם את הקבר של רוטשילד והסבירו לנו שיש גינה גדולה מטופחת בפרחים , בגודל 30 דונם בקיסריה ליד קברו ויש קרן שלהם שמפתחת שם דברים כמו בעליי חיים פרפרים נשרים ועוד ... כמו מוזיאון חיות .
לאחר מכן לקחו אותנו למוזיאון על שם קרנתי (הבעלים של בנק דיסקונט) והמוזיאון מלא כל מיני פסלים ודברים קדומים מלפני הרבה שנים , ומדליות מכל המדינות בעולם , זה מקום גדול ומעניין .
ואחרי זה עשו לנו פיקניק עם קייטרינג , בגינה בקיסריה .
והיה מאוד נחמד , החיילים ליוו אותנו ודאגו לנו והיה איתנו חובש ועזרה ראשונה , וספקו לנו כל הזמן שתייה ובאוטובוס חילקו לנו עוגות , נהננו מאוד והגענו הביתה בשעה 5 .

יצאנו לנופש מטעם מועדון הגימלאים

הטיול היה ביום ראשון בתאריך 23.5.10 בנתניה במלון בלו ביי , מטעם העירייה ונסענו כול המועדונים ברמת גן ביחד כולם , והיה מאוד כיף .

ביום הראשון ..
לקחו אותנו לקיבוץ יעל קיבלו אותנו בכיבוד מאפה ושתייה , והסבירו לנו שהקיבוץ מתקיים ממתנדבים מחו"ל טשם הם עושים מאפים וריבות ומוכרים את זה לספקים בסוף עשו לנו הופעה עם שירים ועשינו סיור בקיבוץ והיה מאוד נחמד , בהמשך לקחו אותנו לחברת החשמל והיה מאוד מעניין הסבירו לנו על הדברים שעושים חשמל והראו לנו סרטון ונפרדנו מהקיבוץ בהתרגשות , והלכנו למלון .
בערב התאספנו כל חברי המועדון אחרי הארוחת ערב ועשו לנו הופעה נוספת של להקה וזמר , ושרנו ורקדנו .

ביום השני ..
לקחו אותנו לנחל אלכסנדר שם טיילנו וראינו את הצבים וזרקנו להם לחם והיה מעניין , אח"כ לקחו אותנו לחיפה לחמדין שזה בן אדם שהסביר לנו שכולנו בני אדם ולא צריך מלחמות ושבמקום שנאה תהיה אהבה בינינו ושנתחשב אחד בשני , ברכנו אותו ואמרנו לו שהלוואי שכולם יהיו בדעתו .
בערב עשו לנו עוד הפעם הופעה והיה מאוד יפה , ולא השתעממנו לרגע , שחקנו קלפים שרנו ורקדנו .

ביום השלישי ..
יצאנו ליום חופשי , נסענו לעיר לטייל בטיילת והיינו בנתניה ומאוד יפה שם והיינו בבריכת המלון ובערב עשו לנו משיבת פרידה הייתה הופעה ועשו לנו על האש עם כל מיני מאחלים בשפע .. ואחרי הארוחה עשו לנו עוד פעם הופעה .

ביום הרביעי ...
עשו לנו תצוגת אופנה במלון והיו דברים יפים .. תיקים ושמלות ותכשירי קוסמטיקה וקנינו מזכרות יפות , ואחרי זה לקחו אותנו לארוחת צהריים הארוחה האחרונה ואז נסענו חזרה הבייתה היינו מאוד מרוצים ומאוד נהננו .

הכי קטנה במשפחה

הייתי במשפחה שלי הכי קטנה הייתי בת 8 ואחיות שלי היו נשואות והיה להם ילדים ואמא שלי כל זמן בקשה שאני אלך לעשות ביביסיטר אפילו שאני לא רציתי הייתי חייבת ללכת כי היה להם קשה בלי שיעזרו להם .

שמחות ואירועים

פעם לפני הרבה שנים היה אולם ליד קרוב לבית והיינו עושים שמחות גם חתונות גם בר מצווה היה נוח מאוד כי היה קרוב לבית והיום הפכו את האולם לבניין וגם ספרייה עירונית ועכשיו עושים את השמחות במקומות רחוקים ולפעמים קשה להגיע ואנחנו צריכים לבקש שמישהו יקח אותנו , לפעמים אנחנו מוותרים כי זה רחוק לנו.

חוץ לארץ

הטיול הראשון שלי מחוץ לארץ היה בשנת 82 למצרים נסענו כל חברים .

כשעשינו הפסקה במעבר בגבול היה איזה בדוהי שראה אותי והתלהב ורצה לקנות אותי בעלי שאל אותו אם יש לך הרבה כסף הוה אמר שאין לו כסף ישלו גמלים ופרות צחקנו ואמרנו שנחזור מהטיול נדבר ...וכשזרנו בלעי אמר שהוא לא רוצה "למכור" אותי , והוא הצטער מאוד .

וכשהיינו שם היה לי בעיה עם האוכל , האכל לא היה כשר ואכלתי שם רק לחם וירקות .
כל ערב הלכנו למקומות יפים , וראינו במוזיאן אחד קברים מזהב , והיה שם בני אדם וחיות שמתו ששמו עליהם חומר שלא גורם להם להתרקב והם נשארים עם אותו גוף הרבה שנים , במוזאון היו אנשים ששמרו את כל הרכוש של האנשים המתים איתם בתוך קבר , כי חשבו שהם יקומו לתחיה .

היה איזה ערבי אחד נחמד ומכובד שיש לידנו במועדון ערב והזמין לנו כל מיני שתייה ומאכלים על חשבונו , ושאל אותנו איך זה להיות בארץ ישראל , וכל ערב הוא לקח אותנו מהמלון לצאת איתו לבלות , והוא רצה להזמין אותנו לבית שלו ולא היה לנו זמן אח"כ אנחנו נפרדנו חזרנו והוא אמר שהיה לו כיף איתנו ושהוא אוהב ישראלים , הוא סיפר לנו שכל הישראלים שבאים הוא נהנה איתם . בהתחלה חשדנו בו ואח"כ גילנו שהוא פשוט היה בן אדם טוב .

כשחזרנו הבאנו הרבה מתנות ודברי חשמל והחרימו לנו במכס כי היה אסור להעביר מארץ לארץ הרבה דברים .

בהתחלה לאחר שהתחתנתי ונולדו חמשת ילדיי וכבר גדלו , יצאתי לעבוד בתור קופאים במגדל השקם ,

הבת שלי הגדולה סדר לי לעבוד בשק"ם .
היה לי שם טוב ועבדתי שם 24 שנים .
ויום אחד היה לנו מסיבת חנוכה , והבת שלי הגדולה הייתה איתי
אחד העובדים שהיה שם ראה את בתי , והציע לה לפגוש את קורב משפחה שלו
ולאחר שפגשה אותו הם התחילו לצאת , והם נשואים עד היום .

לאחר שסגרו את השק"ם , העבירו אותי למשטרה לעבוד במזנון , הייתי מכינה לשוטרים אוכל ושתייה .
והייתי מפנקת אותם כמו הילדים שלי , והם היוא אוהבים אותי ובכל סוף יום הם היו מחזירים אותי הביתה באוטו של המשטרה .

יום אחד עברתי במסדרון ומצאתי שי'ק בסך 75,000 שקל והבאתי למשטרה שממש הייתה בדרכי , ואמרו לי כל הכבוד ובדיוק אותו האדם שאיבד את השק בא לחפש אותו .

ראיתי שם כל מיני סיפורים ומקרים של אנשים כמו - בעל ואישה שהבעל היה מכה אותה , סכסוך בין שכנים , וכל מיני דברים שנגנבו והגיעו למשטרה .

לקראת הפנסיה הכינו לי מסיבת הפתעה , הזמינו את בעלי והכינו כל מיני מאכלים ומתנות וצלמו אותי יחד איתם , נאמו דברי פרידה , שבחו אותי ואחרי זה הזמינו אותנו לארוחה בחדר אוכל , ואני כ"כ מתגעגעת אליהם וכשאני רואה אותם ברחוב אנו אומרים שלום עד היום .

מגורים ברמת גן

התחלתי לגור ברמת גן בשנת 1959 לפני שהתחתנתי גרתי ברמת השרון ובעקבות החתונה עברנו לרמת גן בהתחלה היה קשה לי ואחר כך התרגלתי וגרתי באותו בית 10 שנים ואחר כך עברנו לדירה גדולה יותר .


סיפורים מהשכונה

היה לילדים שלי צעצוע בצורת רימון שהיה נראה כמו פצצה והילדים שלי זרקו את הצעצוע מהמרפסת ולא ידעתי ואנשים פחדו וחשבו שזה חפץ חשוד והזמינו משטרה והיו הרבה אנשים ואז יצאתי למרפסת לראות מה קרה וראיתי שזה הצעצוע מהבית שלנו , ירדתי ולקחתי את זה צחקנו על המקרה ועבר בשלום .


בבית הראשון היה לנו מכולת בדיוק מתחת לבית ולא היה מעלית וכשהיינו צריכים משהו היינו מחברים חבל לסל ומורידים אותו למטה והיינו כותבים מה אנחנו צריכים ושמנו את הכסף בתוך הסל והמוכר היה שם לנו בסל את מה שהיה כתוב ברשימה והיינו מעלים את זה חזרה למעלה הביתה עם המצרכים , לא תמיד עשינו את זה אבל זה היה חוויה לעשות את זה כל פעם .

אז .. רוב הנשים לא עבדו היתי הולכת עם השכנות לגינה עם הילדים והיו משחקים ונהנים , למשל היינו הולכות כולן ביחד עם הילדים לאכול פלאפל שהיה לנו מול הבית , והיה לנו ספרייה בשכונה שהילדים שלי היו הולכים להביא ספר והיו קוראים את זה בדרך הביתה , ואני פחדתי שלא יהיו זהירים בכבישים בזמן שקראו את הספר .
בשכונה היינו כולם כמו משפחה, מבקרים אחד אצל השני .
היינו משכיבים את הילדים לישון , והולכים בערב עם השכנים לבלות , כמו לשחק קלפים או קולנוע , שפת הים ועוד ..

הבית ספר הזה " עתיד" היה קרוב ועדין מול הבית שלנו והנכדים למדו שם , והילדים שלי למדו בעמישב ( כיום תיכון "חדש" ) כי בבית הראשון היינו יותר קורבים לבית ספר הזה .
ליד הבית שלנו יש סופר שהיינו קונים שם מאז ועד היום , והוא קרוב לבית , ולפעמים קונים גם במקום אחר .

השכונה אז ... :
כל הבתים היו נמוכים , והיו מעט אנשים , לא היה הרבה מכוניות , היה הרבה מכולת וקיוסקים , כולם היו ביחד כמו משפחה , עכשיו גדלנו וכל אחד הלך לדרכו , חתונה , משפחה , עברו דירה ... היום זה שונה נהיה צפוף , בתים גבוהים אין כמעט מכולת יש יותר סופרים .

מנורת לוקס - חפץ .

מנורת לוקס הייתה משמשת לנו כתאורה שהייתה מצילה אותנו בזמן הפסקת חשמל , והיו הרבה הפסקות חשמל והילדים שלי הי קטנים ופחדו ונבהלו מהחושך וכל פעם הייתי הולכת לשחק את המנורה כדי שיהיה להם אור , זה היה מציל אותי והיה לי שקט עד שחזר החשמל , המנורה הייתה מתרוקנת והייתי צריכה לממלות אותה כל פעם או לדאוג לקנות בטריות שזה יהיה זמין זמן הצורך . שבעלי היה מתקן את האוטו בלילה המנורה עזרה לנו לתת לנו אור ולרואת מה אנחנו עושים . וגם בימים אלו יש לי מנורה כזו לשעת הצורך .

חפץ - טלווזיה

שם החפץ:טלוויזיה
מהו החפץ?מסך ששמש לנו לראות כל מיני דברים - תקשורת .. חדשות וכו'
מהיכן הגיע החפץ?ייבאנו אותו מוץ לארץ כי אז לא היה בארץ טלווזיות , ואנחנו רצינו שתהיה לנו אחת כזו .
מי השתמש בו ? אנחנו . היינו הראשונים בשכונה שקנו טלווזיה וכל פעם היו הרבה שכנים שבאו לראות אצלנו , וראינו ביחד את המצעד של 67 ועוד כל מיני תוכניות .
האם היה שייך לכלל המשפחה או למשהו מסויים? כל המשפחה השתמשה ביחד בטלווזיה .
מדוע אני קשור אליו במיוחד?האם את /אתה משתמשים בחפץ או הוא רק קישוט או באיזו מגרה... בימים אלו שזה כבר רגיל בשבילי אני לא קורה לטלווזיה כ"כ אבל אז לא עבדתי והיתי נהנת מיאוד היה תוכניות לילדיםוהיה כל מיני תוכניות.
האם זכור לי סיפור מיוחד על חפץ זה? זכור לי האורוויזיון הראשון שכל הבית היה מלא אנשים כי כולם באו לראות , ואני זוכרת שנהננו מאוד .

תקופת הקמת המדינה

כשחיינו בחו"ל בעיראק לאף אחד היה אסור להזכיר את שם ישראל ומי שהיה מזכיר היה מזכיר את השם ישראל היו עוצרים אותו . והיה לנו משפחה בישראל וכאשר היינו מקבלים מכתבים היינו מחביאים אותם ופחדנו שמשהו יידע וילשין עלינו . חיכינו שיגיע היום שנעלה לארץ ישראל ואנחנו היינו מספר 255,000 בין כל המשפחות .
בזמן העליה לארץ כל המשפחה עלתה ואנחנו הינו אחרונים שנשארו לבד בבית של סבא שלי שהוא גם עלה לארץ ואני מאוד התגעגעתי לאחיינים שלי כי היתי קשורה אליהם אני בכיתי הרבה חיכיתי שנעלה לארץ.הם היו שלושה , 2 בנות ובן עמליה שהייתה בת 5 ויחזקאל בן 3 ואביבה הייתה בת שנה . הייתי חולמת על לראות אתם וכל הזמן ישבתי וחשבתי עליהם . ושהגענו לארץ לא יכלתי לעזוב אותם , ושמחתי מאוד לראות אותם .

כשעלינו לארץ ישראל ירדנו בשער העלייה והיו הרבה עולים והיה מאוד צפןף , בקושי ארגנו לנו מיטות מברזל והיינו עומדים בתור בשביל לקחת אוכל , לכל בן אדם היה כרטיס לללכת לקחת אוכל , ואחרי זה פינו אותו למעברה שהייתה באשקלון ושם עברנו לאוהלים , לאחר מכן באנו לרמת השרון אצל הדודה בצריף . אבא ואמא שלי היו יוצאים לעבוד ואני הייתי כל היום בצריף וחיכיתי להם ואחרי זה רשמו אותי לבית ספר והיה לי טוב שם והתעניינתי במה שלימדו אותנו שם , אחרי זה עברנו לשיכון ומשם יצאתי לעבוד בחקלאות , לעזור למשפחה כי לאבא שלי כבר היה קשה לעבוד ועזרתי להם בפרנסה וקניתי לעצמי תכשיתי זהב , ושמרתי כסף לנדוניה , הגעתי לאלף לירות וזה היה סכום מכובד מאוד וכשהתחנתי הבאתי את הכסף לעזרה לקנות בית , פעם לאנשים היה מאוד מאוד קשה לקנות בית .

מפגש 3

היום יום שישי התאריך 24.4
היה את המפגש השלישי של הקשר הברב דורי ולמדנו לפתוח אימל
לשלוח הודעות ...

העליייה לארץ

*שנתה העלייה לארץ
*מאיפה עליתי
*הקשיים שבדרך לארץ
*הקליטה בארץ : מקום מגורים,שפה,לימודים , משפחה

אני עליתי לארץ בשנת 1951 עם המשפחה שלי
עליתי מהארץ עיראק .
היה לי קופסא של כל מיני תחביבים כמו למשל תמונות תכשיטים מפיות יפות סיכות ראש ועוד ..
והם לא נתנו לי להעביר את זה במטוס וזרקו לי את זה .
בהתחלה הגענו לשער עלייה ואחרי זה העבירו אותנו לאשקלון וגרנו באוהלים והיה קשה ואח"כ עברנו לדודה שגרה ברמת השרון בתוך צריף ובהמשך עברנו לשיכון , למדנו את השפה בבית ספר , ושם גם למדנו את כל המקצועות .

חובט שטיחים - חפץ .

חובט שטיחים .
*מה הייתם עושים עם חפץ זה ?
*למה נהגתם להשתמש בו ?
*הוא הקל עליכם מבחינת עבודה ?
*יש לך לספר איזשהו סיפור אישי שקשור בחפץ , מקרה שהיה איתו .

*אני היתי מנקה את כל השטיחים בחובט כי לא היה שואב אבק .
*היה עוזר לנו לינקות את השטיחים ולא היה אפשרות אחרת .
*הוא הקל עלינו לנקות את השטיחים בבית .
*כשהילדים שלי היו קטנים היו לוקחים כל אחד מחבט ומתופפים ועושים שמח.

שיעור 1 הקשר הרב דורי

למדנו איך לפתוח תיקייה חדשה , למדנו להשתמש בצייר ובוורד שבהם הכנו כרטיס ברכה לבתדודה\נכדה לירית שילדה בת ותעודת משתתף שבה דליה כתבה על עצמה .

סבתא היקרה ,
פתחתי בשבילך בלוג ,
בו נוכל לתעד סיפורים אישיים שלך
שאותם נכין בקשר הרב דורי בימי שישי.